בן דינה ושלמה, נולד ביום כ"ח בסיוון תרע"ט (26.6.1919) בעיר זמושץ', פולין. בהיותו בן שש, ב-28.7.1925, עלה עם הוריו לארץ. לאחר שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בעפולה, בה השתקעו ההורים כחקלאים, יצא להכשרה בכמה ממשקי העמק. הוא השתייך לתנועת "הנוער העובד". היה חבר ה"הגנה" מנעוריו ומן הראשונים להתנדב לכל מקום; ובמשך מספר שנים היה חבר הפלמ"ח. למד מכונאות ונהגות ונתקבל כמכונאי בחברת "שחר;" כעבור זמן מועט הצטרף לקואופרטיב והיה אחראי במוסך.

בימי מלחמת-העצמאות השתתף בקרבות ברמת יוחנן, ואדי רושמיה ומשמר העמק מתוך גבורת-נפש ראויה לציון. ביום י"ג בניסן תש"ח (22.4.1948) - יום כיבוש חיפה - נפל זאב בקרב ליד כפר חסידים. אותו יום התקלקלה מכונית-נוסעים של "שחר" והוא נשלח לתקנה יחד עם חברו-לעבודה, שרגא גודס ז"ל. בשובו במכונית בכביש נשר-יגור התנהל שם קרב בין הלגיון הערבי ובין ה"הגנה". בהשתתפם בקרב זה מצאו את מותם הוא וחברו, כשנשקם בידם. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אישה ושני ילדים, יצחק ואריאלה.